אין יותר אישי מהשיפוץ הפרטי שלנו
זו אחת הכתבות הכי אישיות שלי. כי כמה פעמים כבר קורה למעצב פנים שהוא מספר על עיצוב הבית הפרטי שלו. זה לא רק החשיפה של הבית שלי, אלא גם של המחשבות, הלבטים ואפילו הקשיים שקרו לנו בדרך לאושר הזה.דווקא משום שאני מעצב פנים, קיבלנו החלטה, שחשבנו שיהיה לנו קל לעמוד בה – לעשות את זה כמה שיותר מהר. החברים שלי בכלל טוענים שקנינו בית, רק כי בא לי לשפץ עוד דירה.
אבל אז כל העניין הפך למאוד אינטנסיבי, מבחינה מקצועית וכלכלית. וגם לא פחות מזה ברמה הרגשית. הכנסת אנשי מקצוע לתוך הבית והתא הזוגי שלנו. ואם עד עכשיו ידעתי כמה חשוב שאנשי מקצוע יהיו לא רק מאוד מקצועיים, אלא גם הכי בני אדם "עם מילה", עכשיו זכיתי לחוות את זה יום יום. לשמחתי בחרתי נכון. אבל רגע, בואו לא נקפוץ לסוף.
איך זה יכול להיות שדווקא למעצב פנים קשה לעצב את הבית של עצמו?
בתכלס, לקחנו על עצמינו משימה כמעט בלתי אפשרית. תוך חצי שנה בלבד, קנינו דירה, הרסנו את מרביתה, שיפצנו מהיסוד, עיצבנו, ריהטנו ועברנו לגור בו. אפילו לצילומי עיצוב מקצועיים דאגנו (תודה לך, אורית ארנון, על הצילומים המדהימים). בין לבין עוד הספקנו להתחתן .
אני אדם מאוד מחושב. בשבילי ובשביל הלקוחות שלה. אבל רק כאשר שיפצתי את הדירה שלנו, הבנתי שכל אקסל, ואפילו המדויק ביותר שיש, לא כולל את הדברים הכי קטנים. את הכסף הזה, הלא מתוכנן, שנשפך בין האצבעות. ושי גם את הצד הרגשי. המראה הזה של חשבון הבנק שלנו, ושל החסכונות, שככה פתאום מתאפסים.
עיצוב הוא לא תפאורה
אני מאמין גדול בעיצוב "על זמני". כזה שנותן ביטחון שנרגיש בבית, גם כשהטרנד הבא יחלוף. כי עיצוב הוא לא תפאורה מתחלפת.
אני לא זוכר מתי היה הרגע הזה, שבו הבנתי שאני מעדיף להתאים את עיצוב הבית לדיירים ולא לטרנדים. אני מאמין שלא כדאי להצמד לטרנדים בעיצוב הבית. זה עבד לי טוב בבית הקודם שלנו, ועובד נהדר אצל כל הלקוחות שלי.
אז אחרי שהחלטנו מה לא, בחרנו מה כן.
כשהגענו לתהליך העיצוב קיבלנו החלטה זוגית, שהעיצוב יהיה משותף. כלומר זה שאני מעצב פנים, לא מייתר את בת הזוג שלי מהשותפות בתהליך. כי הבית הוא של שנינו.
היה ברור לשנינו שהבית צריך להיות רגוע ומזמין. בית שאפשר לארח בו לארוחות כיפיות. מצד אחד עוטף וחמים, ומצד שני לא צפוף ועמוס מידי. שעונה על הצרכים שלנו היום, אבל גם יוכל לשרת אותנו לא פחות טוב גם בעשור הקרוב.


הצעד הראשון שלנו להגשמת החלום
חיפשנו בית לשיפוץ. כלומר, ידענו שזו תהיה דירה ישנה שחייבים לשפץ אותה מהייסוד.
היה לנו חשוב שהבית שלנו ייראה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, ולכן בחרנו נכס שהמחיר שלו השאיר לנו יתרה לשיפוץ.
הדירה שקנינו שוכנת בחיפה על כרמל, בבניין ישן מסוף שנות ה 60 . אנחנו אוהבים דירות ישנות, כי יש להן קסם נדיר. אפשר למצוא דירות עם חדרים גדולים ותקרות גבוהות. לא תאמינו איזה הבדל יש בין בית עם תקרה של 2.70, לבין בית עם תקרה של 3 מטר.
עוד יתרון עצום בדירות של פעם הוא הייחודיות שלהן. מרביתן עברו לאורך השנים שינויים פנימיים, כך שלפעמים אפילו באותו בניין כל דירה שונה לחלוטין.
עם זאת, בדירה ישנה יש כמובן, גם לא מעט חסרונות. כשבחרנו בדירה ישנה, ויתרנו מראש על הנוחות שבמחסן צמוד, חניה לכל דירה ואפילו מעלית. אבל נכון לעכשיו, הוויתור הזה קל לנו.

איך הפכנו אותה מדירה ישנה לדירה שחלמנו עליה?
כשראינו את הדירה שלנו לראשונה, המצב שלה היה כל כך "לא משהו" שאני חושב שהיה צריך הרבה ניסיון ודמיון, כדי להבין שניתן להוציא ממנה משהו טוב (וסליחה שאני מחמיא לעצמי. מבטיח שזה לא יחזור עד סוף הכתבה :-) ). הייתי צריך הרבה כח שכנוע (וסמכות מקצועית ;-) ) כדי לגרום לבת הזוג שלי לראות את הפוטנציאל של הדירה.
הדירה הזו אמנם עברה שיפוץ קל לפני כשבע שנים, אבל השיפוץ היה ברמה כל כך נמוכה, שזה לא באמת תרם לנו. מזל שבמהלך השיפוץ הם לפחות החליפו את כל החלונות בדירה, וחסכו לנו את זה.

הפכנו דירת 2 וחצי חדרים צפופה, לדירת 3 חדרים עם חללי אחסון
במקור זו הייתה דירת 2 וחצי חדרים שכללה 3 מרפסות (איך אהבו להגזים בשנות ה 60). אני מעריך שהייתה לזו סיבה תכנונית, שקשורה לחישוב השטחים ולתשלומי הארנונה.
המטבח היה מופרד מהסלון. ביטלנו את הקיר המפריד וכך יצרנו חלל גדול שמעניק תחושת מרחב, שאיפשר לנו להוסיף גם פינת אוכל.
ביטלנו את מסדרון החדרים, הגדלנו חדר אחד שהיה קצת קטן על חשבון חדר אחד שהיה עצום. כך זכינו לשני חדרים מרווחים.
בדירה יש בוידעם או אינטרסול (לכל עדה יש את השם שלה לחלל המופלא הזה). זה שטח אחסון מתנה, שנוצר בזכות בניית תקרה נמוכה יותר (ככה נהגו פעם). והוא בול לציוד שלא זקוקים לו ביום יום (האוהל של הטיולים והסק"שים, כלי עבודה גדולים, וסט הסירים המיותר שקיבלנו פעם לחג מהעבודה).
עבור הדברים שנמצאים בשימוש שוטף, רצינו שהיו לנו כמה שיותר חללי אחסון נגישים. כי אין דבר שתורם יותר לסדר השוטף בבית, מאשר מקום ייעודי לכל דבר. אני כבר ידעתי שחסר לנו מקום לתיקים (אלה שנכנסים איתם הבית), לאוכל של הכלב שלנו, לדייסון וכו'.
לכן בשיפוץ יצרתי בכניסה לבית נישה מיוחדת, ולה תכננתי ארון שירות מעוצב, בהתאמה אישית. כך שאי אפשר לנחש מה מאוחסן בתוכו.
את שירותי האורחים שיפצנו מהיסוד, אבל חדר הרחצה שלנו, קיבל טיפול חלקי (כי כל תקציב מחייב תעדוף). החלפנו את הווילון המיושן בזכוכית מעוצבת, בחרנו אסלה חדשה והחלפנו תאורה. ה"הום סטיילינג" נתן מענה על כל מה שלא טופל בשיפוץ.

אז מה הסגנון של הבית?
כמו השפים מתוכניות הטלוויזיה, אני אוהב להתחכם ולהגדיר את סגנון הבית כוינטג' על מצע עכשווי (-: . כשנכנסים לבית מיושן, כזה של "סבא וסבתא" הוא לפעמים מלא באוצרות וינטג', ועם זאת מיד מקבלים תחושה של עומס ויזואלי.
עם כל האהבה שלנו לוינטג' היה לי חשוב להביא אותו לידי ביטוי, אבל להפקיד על מינון מדוייק. כזה שלא יחניק.


ומה עכשיו?
אומרים שלבית חדש לוקח זמן להתרגל. בעיקר אם עברנו גם לעיר אחרת. אבל הפעם לא היו לנו חבלי קליטה. מהרגע הראשון הרגשנו שהגענו הביתה.
כבר חצי שנה שאנחנו גרים בבית הזה, וכל כך נהנים ממנו, שלא מתחשק לצאת. אפילו לא בשבתות. הוא משרה אווירה רגועה. האור והירוק של הבחוץ, מציץ מכל חלון ופינה. יש מקום לכל דבר, וכל כך קל פתאום לשמור על הבית מסודר.


שלכם,
איתם שניר
מעצב פנים
היי איתם. ברכות על הבית שאני בכל הזדמנות פה כתבתי והגבתי כמה הוא מושלם. מי שמכיר אותי יודע שהמילה מושלם לא יוצאת ממני בקלות אם בכלל. אני מרשה לעצי להגיד שאני מתחברת לעיצוב ובעיקר לתובנות שהעלית ו"מרגישה בבית" שלכם. היום אני בעיצומו של תהליך ועשיתי בדיוק את אותן הבחירות . אם אני לא ברורה אז פשוט תקרא את הכתבה ורק לרגע נניח שאני חתומה עליה. מודה לך שקראת והעלית את מחשבותיי ובעיקר את רצונותיי על הכתבת . אני נתקלת בתגובות מגוונות כשאני מבטאת את רעיונותיי שלא תואמים את דעת הכלל. שאבתי המון חיזוקים מהכתבה וואללה שניים סינים עם כינור ירוק לא טועים. אז שוב המון בהצלחה וזה תענוג לראות את התוצאה ועוד יותר את מי שעומד מאחוריה
תודה רבה על התגובה ממש מרגש לקרוא אותה